בטקס לציון שנה לאסון ה-7 באוקטובר

מאות מעובדי ועובדות המרכז הרפואי לגליל התייחדו עם זכר הנופלים בטקס שהתקיים היום לציון שנה לאסון ה-7 באוקטובר.

הטקס נפתח בדקת דומיה, שלאחריה נישאו דברים ע"י סגן המנהל ד"ר צבי שלג, בשמו ובשם מנהל המרכז הרפואי, פרופ' מסעד ברהום, שנבצר ממנו להגיע. "בדיוק לפני שנה רעדה הארץ. וכך מצאנו עצמנו, בי"ח ציבורי-ממשלתי סמוך לגבול, משתלבים - כפי שתמיד התכוננו - במערכה על הגנת הארץ. גם הבוקר אנו ממשיכים בתפקידנו כקו ראשון של מזור וטיפול עבור כל חולה ופצוע, כל אזרח וכל חייל, כשאנו מאוחדים, חברים, נחושים ומגלים יום-יום אומץ לב אישי, משפחתי ומקצועי. חיילים, שנפצעו בחזית הצפונית בתחילת הלחימה, חזרו אלינו, כשהם מהלכים עם פרוטזות, כדי להודות לנו על שהצלנו את חייהם. עבור הרגעים האלו אנו קמים בבוקר, בשביל זה אנחנו כאן".

ד"ר שלג הודה ל-3,200 העובדים, עליהם אמר: "אי אפשר שלא להוקיר אתכם על החוסן, הנחישות, המקצועיות והיכולת להקים בי"ח תת קרקעי, לתפקד בו לאורך השנה, ולמרות התנאים הכמעט בלתי אפשריים - לא להתפשר על איכות הרפואה. אתם מקור לגאווה לאומית. אנחנו כותבים היסטוריה שהיינו רוצים שלא להיות חלק ממנה, אבל נגזר על כולנו".

לאחר מכן הודלקו ארבעה נרות ע"י עובדי המרכז הרפואי. דורון דוד, מנהל פרויקטים, ששכל במלחמה את בנו הקצין עומרי ז"ל, הדליק נר לזכר החיילים וכוחות הביטחון שחירפו נפשם ב-7 באוקטובר ובמלחמה.

דורית רצון, סגנית אח אחראי חדר ניתוח נשים, שבני משפחתה, זהבה וזאב הקר ז"ל, תושבי בארי, נרצחו באותה שבת שחורה, הדליקה נר לזכר האזרחים שנרצחו.

האחות האחראית דבי כהן, שבנה החייל אור יוסף, נפצע באורח קשה במלחמה, הדליקה נר להחלמת כל החיילים והאזרחים הפצועים.

רוזיטה קיקוזשווילי, אחראית משק בחדרי ניתוח, שבנה שלומי זיו נחטף לעזה וחולץ בשלום, הדליקה נר להחזרת כלל החטופים.

בסיום נישאו דברים מרגשים ע"י סמדר אוקמפו, מפקחת אגף ילדים, שבנה עוז חי נפצע באורח אנוש במלחמה, והוקרן סרטון המציג את תהליך השיקום שהוא עובר בביה"ח שיבא.

הטקס הסתיים בשירת התקווה.